הכובש השולק המולח חייב. המכמן באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור. הסוחט זיתים על בשרו פטור. אם סחט ונתן לתוך ידו חייב. המקפא לתבשיל פטור לקדרה חייב. מפני שהוא כבור קטן:
ב
תינוקות שטמנו תאנים לשבת. ושכחו לעשרן. לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת בית שמאי פוטרין. ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר אף הלוקט את הכלכלה לשלוח לחברו. לא יאכל עד שיתעשר:
ג
הנוטל זיתים מן המעטן. טובל אחד אחד במלח ואוכל. אם מלח ונתן לפניו חייב. רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב ומן הטמא פטור. מפני שהוא מחזיר את המותר:
ד
שותים על הגת. בין על החמין בין על הצונן פטור דברי רבי מאיר. רבי אלעזר ברבי צדוק מחייב. וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור:
ה3
המקלף שעורים. מקלף אחת אחת ואוכל. ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב. המולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל. ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב. כסבר שזרעה לזרע ירקה פטור. זרעה לירק מתעשרת זרע וירק. ר' אלעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירין. וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים והגרגיר בלבד:
ו
רבן שמעון בן גמליאל אומר. תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר. רבי אליעזר אומר הצלף מתעשר תמרות. ואביונות. וקפרס. רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי:
