-
א
מי שהפך את זיתיו. ואירעו אבל. או אונס. או שהטעוהו פועלים. טוען קורה ראשונה. ומניחה לאחר המועד. דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר. זולף. וגומר. וגף כדרכו:
-
ב
וכן מי שהיה יינו בתוך הבור. ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים. זולף. וגומר. וגף כדרכו. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר עושה לו לימודים. בשביל שלא יחמיץ:
-
ג
מכניס אדם פירותיו. מפני הגנבים. ושולה פשתנו מן המשרה. בשביל שלא תאבד. ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו:
-
ד
אין לוקחין בתים. עבדים ובהמה. אלא לצורך המועד. או לצורך המוכר. שאין לו מה יאכל. אין מפנין מבית לבית. אבל מפנה הוא לחצרו. אין מביאין כלים מבית האומן. אם חושש להם. מפנן לחצר אחרת:
-
ה
מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים. מוכרים בצינעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות. עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן: