קיצור שלחן ערוך סימן קמההלכות אישות

חָיָּב כָּל אָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה, כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וּמִצְוָה זוֹ חָלָה עַל הָאָדָם מִשֶּנִּכְנַס לִשְׁנַת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יַעֲבוֹר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּלֹא אִשָּׁה, רַק אִם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה וּמִתְיָרֵא לִשָּׂא אִשָּׁה, כְּדֵי שֶלֹּא יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי כָּךְ מִלִּמּוּדוֹ, מֻתָּר לוֹ לְהִתְאַחֵר. וְהוּא, כְּשֶׁאֵין יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו.

כֵּיוָן שֶׁהוֹלִיד בֵּן וּבַת, קִיֵם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה. וְהוּא, שֶׁלֹּא יְהֵא הַבֵּן סָרִיס אוֹ הַבַּת אַיְלוֹנִית. נוֹלְדו לוֹ בֵּן וּבַת וָמֵתוּ, אִם הִנִּיחוּ בָּנִים, הֲרֵי זֶה קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַבָּנִים בֵּן וּבַת, וְנוֹלְדוּ מִן הַבֵּן וּמִן הַבַּת. אַף עַל פִּי שֶׁבְּנוֹ הוֹלִיד בַּת וּבִתּוֹ יָלְדָה בֵּן, הוֹאִיל וּבָאִים מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ, קִיַּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָה. אֲבָל אִם אֶחָד מֵהֶם לֹא הִנִּיחַ זֶרַע, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּנִי הִנִּיחַ כַמָּה בָנִים וּבָנוֹת, לֹא קִיַּם הַמִּצְוָה.

אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה, אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד בְּלֹא אִשָּׁה. וְצָרִיךְ שֶיִשָּׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים אִם אֶפְשַׁר לוֹ. אַךְ אִם הוּא מֵבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עוֹד לְהוֹלִיד, טוֹב לוֹ יוֹתֵר לִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בַּת בָּנִים, וְכֵן אִם יֶשׁ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִתְיָרֵא שֶׁאִם יִשָׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים, יָבוֹאוּ קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת בֵּין הַבָּנִים וּבֵין אִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לוֹ לִשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בַּת בָּנִים. אֲבָל אָסוּר לוֹ לֵישֵׁב בְּלֹא אִשָׁה מִשׁוּם חֲשָׁשָׁא זֹאת.

נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהֲתָה עִמוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, יֶשׁ לוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלּוּקֵי דִינִים.

אִשָּׁה אֵינָהּ מְצֻוָּה עַל פְּרִיָה וּרְבִיָה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא תַעֲמֹד בְּלֹא בַּעַל, מִשׁוּם חֲשָדָא.

יִשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לִקַּח אִשָּׁה הַגוּנָה מִמִּשְׁפָּחָה הֲגוּנָה. שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ לָהֶם לְיִשְֹרָאֵל, בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ סִימָנִים אֵלּוּ, אֵינוֹ רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ.

אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן שֶׁיֵשׁ לָהּ, מֻתָּר. וְדַוְקָא כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ אֶת הַמָּמוֹן בְּרָצוֹן טוֹב. אֲבָל אִם מְעַגֵּן אֶת עַצְמוֹ וּמַמְתִּין עַד שֶׁיִמְצָא אִשָּׁה עִם מָמוֹן כְּחֶפְצוֹ, אוֹ שֶעָשָׂה שִׁדּוּכִין וּפָסְקוּ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְחָזְרוּ בָהֶם וְהוּא מְעַגֵּן אֶת כַּלָּתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אוֹ שֶהוּא מִתְקוֹטֵט בַּעֲבוּר זֶה, כָּל הָעוֹשֶׂה כֵּן, מִקְּרֵי נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן, דְהַוְיָן לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, וְאֵין זִוּוּגוֹ עוֹלֶה יָפֶה. כִּי הַמָּמוֹן שֶׁהָאָדָם לוֹקֵחַ עִם אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מָמוֹן שֶל ישֶׁר, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁיִתֵּן לוֹ חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, יִקַּח בְּעַיִן טוֹבָה, וְאָז יָצְלִיחַ.

עַם הָאָרֶץ, לֹא יִשָׂא בַּת כֹּהֵן, שֶׁאֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה. וּמַאן דְּקָפֵיד, יֶשׁ לוֹ לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יִשָׂא אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ כְּשֵם אִמּוֹ.

מִצְוָה לִשָּׂא בַת אֲחוֹתוֹ אוֹ בַת אָחִיו. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבָה, בֵּין שֶׁהִיא קְרוֹבָה לוֹ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶמֵּתָה אוֹ שֶגֵּרְשָׁהּ אוֹ שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְאִשָּׁה שֶׁחָלַץ לָהּ, לֹא יִשָׂא בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, וְכָךְ אָמְרוּ לִבְנֵי דוֹרָם, כַּבְּדוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶתִּתְעַשָּׁרוּ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן סג סָעִיף א).

אָסוּר לִשְׁהוֹת עִם אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְאִם אָבְדָה הַכְּתֻבָּה, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁיֵלֵךְ מִיָד לְבֵית הַדִין לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת.

כֹּהֵן אָסוּר בִּגְרוּשָׁה, בְּזוֹנָה, בַּחֲלָלָה, וּבַחֲלוּצָה. זוֹנָה, הַיְנוּ אֲפִלּוּ נִבְעֲלָה בְּאֹנֶס בְּעִילַת אִסוּר, וְנֶעֶשְׂתָה זוֹנָה וַאֲסוּרָה לַכֹּהֵן. וַחֲלָלָה, הַיְנוּ שֶנּוֹלְדָה מִכֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ.

כָּל אִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ שֶׁנִּתְגָרְשָׁה, לֹא תִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר עַד שֶׁתַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם, חוּץ מִיוֹם הַגֵּרוּשִין אוֹ מִתַת בַּעְלָהּ, וְחוּץ מִיוֹם הַנִּשּׂוּאִין וַאֲפִלוּ אִם הִיא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָלֶדֶת. וָאֲפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן בִּמְדִינַת הַיָם אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֵין חִלּוּק. וַאֲפִלּוּ הִפִּילָה נֵפֶל בֵּינְתַיִם, לָא מַהֲנֵי לָהּ. וַאֲפִלוּ לְהִתְקַשֵּׁר בְּשִׁדּוּכִין, אֲסוּרָה, אֶלָּא אִם כֵּן יִשָׁבַע הַמְשֻׁדָךְ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ בֵיתָהּ תּוֹךְ הַזְּמָן. אֲבָל הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין.

אִם הִיא מְעֻבֶּרֶת אוֹ מֵינִיקָה, לֹא תִנָשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר, עַד שֶׁיְהֵא לַוָּלָד אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים חֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ יָלְדָה לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנָה, וְלֹא הִתְחִילָה לְהָנִיק, צְרִיכָה לְהַמְתִּין. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה עִנְיָן גָדוֹל בַּדָּבָר, יַעֲשׂוּ שְאֵלַת חָכָם.

אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ לָהּ שְנֵי אֲנָשִׁים, לֹא תִנָשֵׂא לַשְּׁלִישִׁי בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.

אִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָּהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲפִלּוּ שָׁמְעָה מִכַּמָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, לֹא תִנָשֵׂא בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.

הַנֶּחְשָׁד עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְגֵרְשָׁהּ בַּעְלָהּ אוֹ שֶׁמֵּת, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לָזֶה הַנֶּחְשָׁד. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֶאֶסְרָה לַבַּעַל, כָּךְ נֶאֶסְרָה לַבּוֹעֵל. וַאֲפִלּוּ גֵרְשָׁה בַּעְלָהּ רַק מֵחֲמַת דָּבָר מְכֹעָר שֶׁשָׁמַע עָלֶיהָ עִם הַנֶחְשָׁד, אָסוּר לְהַנֶּחְשָׁד שֶיִשָּׂא אוֹתָהּ.

הַנֶּחְשָׁד עַל נָּכְרִית וְנִתְגַיְרָה, לֹא יִשָׂאֶנָּה.

נָכְרִי הַבָּא עַל בַּת יִשְֹרָאֵל וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵר, לֹא יִשָׂאֶנָּה.

הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִשָׁא אוֹתָהּ חֲבֵרוֹ, אֲפִלוּ לֹא הִתְנָה עִמָּהּ בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְגָרְשָׁה בִּשְׁבִיל זֶה, אָסוּר לוֹ שֶיִּשָּׁא אוֹתָהּ.

אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶלֹּא יִשָּׂא אוֹתָן, אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶהוּא דָר, לֹא תָדוּר הִיא.

מִי שֶׁשָּׁמַע עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁזִנְּתָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, אִם מֻתָּר לוֹ לָדוּר עִמָּהּ.

אִשָּׁה שֶׁנִתְגָּרְשָׁה מִשׁוּם פְּרִיצוּת, אֵין רָאוּי לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִשָֹּאֶנָה.

אִשָּׁה רָעָה בְדֵעוֹתֶיהָ, שֶׁהִיא בַּעֲלַת מְרִיבָה, וְשֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה כִּבְנוֹת יִשְֹרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, אֲפִלּוּ בְּזִוּוּג רִאשׁוֹן.

מִצְוַת חֲכָמִים, שֶיַשִּׂיא אָדָם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָן, שֶׁאִם יַנִיחֵן, יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת אוֹ לִידֵי הִרְהוּר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֶטָא. וְכֵן מִצְוַת חֲכָמִים עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ הוֹלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְיֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ קְרֵבוּת עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁיּוֹכִיחַ אוֹתָה וְיַזְהִיר אוֹתָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טָהֳרָה, כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹל וּלְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. אֲבָל אַל יֹאמַר לָהּ בְּפֵרוּשׁ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי, וַאֲפִלּוּ בֵינוֹ לְבֵינָהּ, (מֵאַחַר שֶעַכְשָׁו אֵין לָנוּ מֵי סוֹטָה, וְיֵשׁ בָּזֶה מְבוּכָה). וְכָל מִי שֶאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל אִשְתּוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ וּמַזְהִיר וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶם תָּמִיד עַד שֶׁיֵדַע שֶׁהֵם שְׁלֵמִים מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, שֶנֶּאֱמַר, וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.

אָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי חֻפּוֹת לִשְׁנֵי אַחִים אוֹ לִשְׁתֵּי אַחָיוֹת בְּיוֹם אֶחָד, מִשּׁוּם דְאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד אֵין לַעֲשׂוֹתָן, וּרְאָיָה מִיַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב, מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת (עַיֵּן טורי זהב ובאר היטב אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקמו סָעִיף קטן א).